מועדון ריצה - הרוח השניה (חזרה לאתר)

האמת היא שאני מרגישה כמו גבי.
המילה "נשים" נשמעת לי כבדה כזו, מין "דודות" והמילה בנות נשמעת יותר קלילה.
נו ואי אפשר לחשוד בי שאני אתן למישהו לרמוס את כבודי או זכויותי...אהמ, אהמ...בטח לא אחרי השנה האחרונה
אז כנראה שזה עניין של פרשנות סובייקטיבית.
בכל אופן רונצ', בזה הרגע גמרת להיות "בת" אצלי ואת לגמרי אישה

עכשיו שאני אשה אצלך ומבוגרת אצל גבי כל מה שנותר זה להפסיק לצבוע את השיער ולפרוש לדוקים....

כהההן או פשוט לשבור עוד פעם את השיא שלך במרתון

דרך אגב, לא היה פה פעם איזה מיפגש מועדון...?!

אז איך לקרוא לכן במפגש מועדון? בלבלתן אותי (כמובן)

מז'תומרת?!

אני "בת" ואחת שצודקת...
ורונצ' "אישה" בוגרת ומכובדת, שהולכת לשבור את השיא שלה במרתון, שוב!

טוב אז כל הבנות לצד אחד והנשים לצד השני, אני מבקש להפסיק לבלבל אותנו פה.

היינו עסוקים בלהנות ולא צלמנו הרבה, אז מי שיש לו עוד תמונות, מוזמן לשלוח.

בהמשך לשיחה שערכנו, בנוגע ל"פילוסופית" האימון, מצורף קטע נהדר שאליו אנחנו מחוברים מאד ומציג בצורה ברורה ותמציתית את מה שאנחנו מאמינים בו.

http://pih.bc.ca/malmosmanifesto.html

אנחנו גאים להיות המאמנים של המועדון הזה.

רונצ'וק, ריגשת אותי מאוד בדברים שאמרת וגם גיל ויעקב ואברום (אברום, הסוגיה שהעלית מאוד מעניינת וחשובה ואנחנו מתכוונים לאמץ את הרעיון להמשיך את "החפירות" בנושא) וכל שאר החברים שדיברו איתי באופן אישי.
כולם כל כך מלאי רצון ואהבה, איכפתיות ושיתוף.
תחושת השייכות שאתם משדרים נותנת לנו כל כך הרבה סיפוק ורוח גבית חזקה מאוד.

תודה מקרב לב לעמירם היקר על האירוח, שניכר היה שנעשה מכל ליבו הרחב!
ותודה לכולכם על המתנה הנפלאה! אחלה רעיון ויממוש בקרוב (בזוג אברום!) תוך כדי מחשבות עליכם...

ועכשיו מתכונים חובה!
רונצ'וק הסלט אורז (איך זה יוצא לך כל כך טעים?! כמה נסיונות שלי עם האורז הזה הוציאו דבר מזוויע ותפל...)
גביון, התבשיל קדירה הזה אפשר לרשום עליו פטנט!
עמירם הפאי פקאן!
הלחם בירה של רועי והלחם הביתי של רוברטו. (איך ציפלון כזה מביא גושי גבינה מיפלצתיים כאלה...?)
הטחינה של יעקב.
נתן, הבטחת לי מתכון של הפיתות המדוברות.
וגיל, אנחנו נסתפק בזה שתביא לנו קיורטוש לכל אירוע מעכשיו...
וכך גם מירב עם גבינות המעדנייה...
גילתי, אמנם מהסושי שלך נשארו רק פירורים, אבל זה לא התחום שלי...נו, בכל זאת אני כורדייה...

מה יש לומר, מעבר לכך שהלב מוצף, היתה חוויה קולינרית מרנינה.

לחיי עוד ערבים מהסוג הזה והמשך פריחה ולבלוב של הדבר הנפלא הזה המתגבש לו!