חוויה מזככת ותודה מעומק הלב לספורטאי ענק הגורם להתרגשות גדולה. אין מילים או סטטיסטיקות שיכולות להאפיל על החוויה האישית ,המרגשת שהאיש ,פדרר נותן למעריציו.
נכון היה פה עוד טניסאי גדול נובאק דג'וקוביץ שלקח את הגביע ואליפות וימבלדון...אבל.. אין כמו אלון עידן שיתאר בצורה הכי נהדרת את האיש והאגדה..
אלון עידן כותב כך היום ב"נגיעה" (הארץ)כך בדיוק: "מיתולוגיה עם שריטה קטנה למזכרת"(כיף לרשום,כך ולא לעשות COPY כי כל מילה בסלע.. ). "כך בדיוק ,כולל הלב שנשבר ,הוא המורשת האמיתית של רוג'ר פדרר.הלב שנשבר:כלומר,העובדה שהרגשנו ,כל כך הרגשנו,לפעמים קצת יותר מדי.זה בכלל לא טניס,זה אף פעם באמת לא היה טניס.כמו שזה אף פעם באמת לא כדורסל,או כדורגל,או אופניים,כמו שזה אף פעם שום דבר מלבד השאלה:עד כמה אתה יכול לשכוח מעצמך ולהרגיש מישהו אחר ,לגעת במישהו אחר. יש כאלה שקוראים לזה אהבה. ואם הלב נשבר זאת אהבה. הוא נשבר כי האיש הזה לקח אותנו אתו לאודיסיאה שנמשכת כבר 15 שנים.אודיסיאה שכללה בתוכה את כל מה שהחיים האלה יכולים להציע:גבעות שמזדקרות להרים,בורות שקורסים לתהומות,פוטנציאל שהופך לשלימות,שלימות שמתפוררת לרסיסים,רסיסים שמתאחים בישורת אחרונה,ודמעות של אושר ודמעות של שבירה,וסתם דמעות של "מה קורה איתי"......"
ומוסיף עוד קצת, (זה בשביל יורם חברי..)
"כן,הוא חלק מהזמן שלנו.כל כך הרבה הוא חלק מהזמן שלנו .האם יש משהו חוץ מזה? דוקא על רקע המונדיאל ,הקרקס -הצבעוני מוזר הזה,חגיגת התלישות שמבקשת תשומת לב אחת לארבע שנים:אם יש סיבה אמיתית לספורט,היא נראית דוקא כמו הגמר מאתמול.משחק עצום בין שני ספורטאי ענק שנלחמים זה בזה במשך יותר מארבע שעות."
|